04-8222181 טלפון חירום 24 שעות 052-5858208
מוקה וניל

מוקה כבר לא צעירה. למעשה גיל 13 הוא מכובד גם לפינצ`רית מעורבת. אז נכון שהמפרקים לא כמו פעם וגם הטליה עבה יותר והרתמה יושבת יותר לוחץ בטיול. אבל הפרוה תמיד הייתה מקור לגאווה, חומה מבריקה ומשיית. אז כשלפתע החלה הידלדלות ואף קרחות ועל הכול התווסף ריח, נו בוא נאמר את האמת ,לא נעים במיוחד. אביבה הבעלים התייצבה מיד במרפאה. מה אתה אומר?! היא חוקרת מיד.


    

איך אפשר לצאת לטיול עם הקרחת הזאת,אני מתביישת, צריך לסדר לה פאה. אביבה צודקת.רוב הגב של מוקה מקריח. הפרוה שנותרה נתלשת בקלות ומהעור עולה ריח לא נעים של דלקת. העור עצמו מתחת לפרווה מרגיש דק ועלוב. אני עובר על השאלות הרגילות כדי לדלות עוד מידע. התזונה לא השתנתה. טיפול נגד פרעושים היא מקבלת באופן מסודר,"אתה הרי יודע, את החומר אני רוכשת אצלך!" , התיאבון ברוך השם תמיד היה טוב ונראה שתמיד יהיה. לא אין שינוי בשתייה או בצרכים.
 
 
 
 
חשוב לזכור כי העור הוא למעשה האיבר הכי גדול בגוף. בעיות עור יכולות לנבוע מזיהומים שונים כגון טפילים פטריות וחיידקים או מרגישויות אלרגיות .אבל העור הוא פעמים רבות מראה (מלשון ראי) לתהליכים ומחלות אחרים המתרחשים בגוף. לגבי מוקה למרות שלא כל הסימנים צפו על פני השטח החשד עלה מייד אבל היה צריך לעבוד בצורה מסודרת. על מנת לאשש את החשד היה צורך לבצע מספר בדיקות.

ראשית ערכנו בדיקת דם. ערכה של בדיקת הדם הכללית הוא ביצוע מעין סריקה של מספר רב של מערכות ואברים בגוף וקבלת מידע על תפקודם (פעמים רבות הסימנים בדם מופיעים זמן רב לפני הסימנים הקליניים ולכן חשוב לנו כבוגרים וכן לבעלי החיים שלנו שעברו את גיל חמש שנים לבצע בדיקת דם תקופתית, גילוי מוקדם של בעיות משמעו לרוב טיפול יעיל וטוב יותר). בדיקת הדם של מוקה הראתה עלייה במדדים הקשורים לכבד. בנוסף נלקחו מספר ביופסיות זעירות ממוקדי העור הבעייתיים ונשלחו למעבדה. מכוון שתשובת הפתולוג לא מכילה אפילו מילה אחת בת פחות מעשר אותיות נסתפק ונאמר כי השינויים בעור הוסיפו לחשד כי מוקה סובלת ממחלה הורמונאלית, כאשר החשד המרכזי הוא עודף פעילות של בלוטת יותרת הכליה, המכונה גם אדרנל ולכן המחלה נקראת היפראדרנוקורטיציזם או בשם אחר מחלת קושינג. במחלה זו הבלוטה גדלה ומייצרת למעשה בעודף את ההורמונים עליהם היא אחראית ביניהם אנדרוגנים שונים וקורטיזון (סטרואיד טבעי של הגוף). לעיתים מדובר בבעיה בבלוטה עצמה אבל לרוב האשם הוא בבלוטה האחראית- ההיפופיזה -המייצרת בעודף הורמון שמשפעל את האדרנל (כמו תמיד האשם הוא לרוב בדרגים הגבוהים ולא בש.ג).
 
המחלה מתקדמת לרוב באופן איטי והסימנים מופיעים בכלבים מבוגרים יותר. מכיוון שההורמונים קשורים כמעט בכל פעילויות הגוף הסימנים רבים ולא תמיד נבחין בכולם. אחד הסימנים הבולטים ברוב הכלבים הסובלים מקושינג הוא עליה בולטת בשתייה והשתנה. עודף הקורטיזון גם גורם להם לפתח תאבון שלא יודע שובע. בנוסף העור הופך עדין שביר ומועד לדלקות שונות. שרירי הבטן נחלשים הכבד גדל וכך לבסוף הכלבים נראים כאילו פיתחו כרס בירה מפוארת. באלו שלא עברו סירוס או עיקור ניתן לפעמים להבחין בירידה בליבידו ובזכרים אטרופיה (ניוון) של האשכים (לתשומת לב כל מרימי המשקולות הנוטלים סטרואידים). עליה כרונית בקורטיזון עלולה לגרום לעליה בסוכר בדם, חלקו יופרש בשתן והשילוב של ההשתנה המרובה עם הסוכר המופרש בשתן עלול לגרור דלקות בדרכי השתן. והרשימה עוד ארוכה...

בעזרת אולטרא סאונד ניתן להבחין בשינויים והגדלה של הכבד ורדיולוג מיומן יצליח להבחין כי גם בלוטות יותרת הכליה גדלו (אך יש לזכור כי בכלבים הואריאציה רבה וגם פה הגודל לא תמיד קובע)
על מנת להגיע לאבחנה מבוססת יש לערוך בדיקות דם ספציפיות הבוחנות את תפקוד האדרנל.

באחת הבדיקות אנחנו בודקים את רמת הקורטיזון בדם לפני ואחרי הזרקה של סטרואיד. הסטרואיד המוזרק לא נמדד.בכלב בריא, הזרקת סטרואידים מבחוץ ,לכלב בריא ,תדכא את פעילות האדרנל ורמת הקורטיזון בדם תפחת. בכלב הסובל מקושינג האדרנל ממשיך לפעול וליצר קורטיזול ורמות הקורטיזון לפני ואחרי ההזרקה הינן גבוהות. הדם נלקח לפני ההזרקה וכן ארבע ושמונה שעות לאחריה. מוקה עברה את המבחן הראשון בתוצאה חיובית. רמות הקורטיזון בדמה המשיכו להרקיע שחקים.

היה צורך להתחיל טיפול. ראש וראשון טיפול סימפטומטי בדלקת העור בעזרת אנטיביוטיקה ושמפו רפואי. כעת היה צריך גם לטפל בבלוטה השוררת. קיימות מספר אופציות לטיפול; מהסרה כירורגית כאשר מדובר בגידול של הבלוטה עצמה בגלל שינוי סרטני בה, דרך תרופות שלמעשה הורסות אט אט ובצורה מבוקרת את הבלוטה. כמו שכבר הבנו הורמונים המיוצרים על ידי בלוטת יותרת הכליה חשובים מאוד לתפקודי הגוף השונים ולכן הטיפול בתרופות חייב להיות מבוקר ביותר. חוסר בהורמונים עלול לגרום לפגיעה קשה עד כדי שוק ומוות ולכן כל טיפול רפואי הוא כאשר הסימנים הקליניים מחייבים זאת ונעשה בפיקוח צמוד של הרופא המטפל. בכלבים בהם הסימנים הכללים פחות חריפים ניתן לטפל בתרופה שלמעשה מפריעה לסינתזת הסטרואידים בגוף ובכך משפרת את הסימנים הקליניים ללא הסכנות של הרס הבלוטות. השימוש בה פעמים רבות פחות יעיל ולכן היא מתאימה למקרים בהם יש בעיה קלה יותר כמו במקרה של מוקה.

מעניין לציין כי דווקא מחקר חדש חזר ובדק את יעילות התרופה הנ"ל במסגרת טיפול ב 48 כלבים מאובחנים לקושינג, ומצא כי אצל 43 כלבים (90%) ניראה שיפור רב בסימנים הקליניים...

מוקה התחילה טיפול בתרופה ולאחר שלושה שבועות נערכה שוב בדיקת דם לבדוק את רמות הקורטיזון. בבדיקה רמות ההורמון ירדו לנורמה ומה רבה הייתה השמחה שפרווה חדשה החלה לבצבץ במקום הקרחות האיומות. נכון להיום פרט למפרקים חורקים ושיעול כרוני הנובעים מגילה מוקה שמחה מרגישה בסך הכול טוב וחזרה להתהדר במעיל הפרווה הערמוני שלה.
 

 

ההורמונים בגוף משפיעים כמעט על כל תהליכי החיים.ברשות הרפואה הוטרינרית היום אמצעי זיהוי וטיפול מתקדמים שלא היו קיימים בעבר, מה שמבטיח לחברנו ההולכים על ארבע איכות ואריכות חיים שלא היו אפשריים בעבר.

ד`ר סער שירק
וטהאוס מרכז וטרינרי רפואי לבעלי חיים


 |  ראשי |  מרכז רפואי לבעלי חיים  |  מרפאה  |  מקרים רפואיים  |  הדרכות  |  דפי מידע  |  גלרייה  |  קישורים  |  יצירת קשר  |  מפת אתר  |  הוספה למועדפים  | 
וטהאוס-מרכז רפואי לבעלי חיים- www.vethouse.co.il © כל הזכויות שמורות
וטהאוס רח' אינטרנציונאל 3, חיפה טלפון: 04-8222181 שעות פתיחה: א-ה 10:00-20:00 יום ו' 09:00-14:00 טלפון חרום 24 שעות: 052-5858208
  בניית אתרים לעסקים   אינטרדיל