04-8222181 טלפון חירום 24 שעות 052-5858208
אבנים בדרכי השתן

מה זאת אומרת אבן בשלפוחית השתן? איך היא בכלל הגיע לשם?
גם כלבים וגם חתולים עלולים לסבול מאורוליטים (אבנים בדרכי השתן), האבנים הללו מורכבות ממינרלים הנמצאים לרוב במצב מסיס בשתן, כאשר יש עליה בריכוז של מינרלים מסוימים בשתן או כאשר יש שינוי במסיסות שלהם, זאת בעקבות שינוי בחומציות השתן, המלחים הללו עלולים להתגבש לעיתים למעין חול מיקרוסקופי ,משמע קריסטלים, ולעיתים ליצור ממש אבנים. האחרונות עלולות להתגבש בכל חלק של מערכת השתן, בכליה, בצינור המחבר בינה לשלפוחית השתן- האורטר, בצינור היוצא משלפוחית השתן ומזרים את השתן החוצה-האורטרה, או לרוב בשלפוחית השתן עצמה.


    

שתן של חתולים וכלבים הוא לרוב מעט חומצי,כל גורם המבסיס את השתן עלול לגרום לשקיעה של מלחים מסוימים ומכאן ליצירת קריסטלים עד אבנים בדרכי השתן, לדוגמא- בדלקת בדרכי השתן, החיידקים הופכים את האוראה, שאמורה להיות מופרשת בשתן, לאמוניה, המבסיסה את השתן.
(חשוב לזכור כי במצבים מסוימים יש דווקא צורך להבסיס את השתן אבל על כך בהמשך).

בעל חיים הסובל מאורוליטים יראה כמה מהסימנים הבאים:
הנפוץ ביותר-דם בדרכי השתן, המטוריה בלעז - השתן יהיה אדום עד צבע ענברי.
נטייה להשתנה או ניסיונות השתנה תכופים, פעמים רבות ללא מתן שתן אן עם טפטוף של טיפות בודדות,לפעמים נראה כי בעל החיים ממש הולך במצב כריעה וניתן להתבלבל ולחשוב כי יש לו עצירות. במצבים מסוימים כאשר האבן חוסמת לחלוטין את זרימת השתן, חומרים רעילים שאמורים להתנקז מהגוף נספגים חזרה (מצב הנקרא אורמיה), בעל החיים יראה סימני חולשה, חוסר תאבון, הקאות, כאב בעיקר באזור הבטן, השלפוחית עצמה ממשיכה להתמלא שתן ובשלב מסוים עלולה להיקרע, זהו מצב מסכן חיים ובכל חשד שכזה חובה לפנות מיד לווטרינר. גם דלקות בדרכי השתן שמטופלות אך חוזרות שוב ושוב מחשידות מאוד לקיומם של אורוליטים.

מה עושה הווטרינר החושד באורוליטים?
קודם כל הווטרינר ייקח דגימת שתן, אם ע"י איסוף כאשר בעל החיים נותן שתן או ע"י קטטר שתן ולעיתים כאשר יש צורך (למעשה כך ניתן לקבל את הדגימה הסטרילית והאמינה ביותר) השתן נלקח ישירות משלפוחית השתן ע"י מזרק ומחט, נשמע מפחיד אך התהליך קצר ממש כמו מתן זריקה או חיסון, לעיתים נעזרים באולטרא סאונד.

בדגימת השתן ניתן לבדוק מספר פרמטרים, בין השאר את חומציות השתן ובמשטח מהשתן ניתן לזהות קריסטלים.לעיתים, במידה וקימת אבן גדולה, הווטרינר יכול ממש לחוש אותה במישוש הבטן. השלב הבא הוא הדמיה- חלק מהאבנים ניתן לראות בצילום רנטגן, חלקן חדירות לקרני הרנטגן ולא יראו בצילום רגיל ואז יאמר לכם הווטרינר כי הוא צריך לבצע צילום ניגודי, משמע חומר מסוים מוכנס לשלפוחית השתן דרך קטטר שתן, החומר יצבע את האבנים במידה וקימות כאלו. התהליך עצמו לא מסובך אך יש בו אי נוחות ולכן מבוצע בהרדמה קלה. דרך נוספת וטובה לבדיקת תוכן השלפוחית היא ע"י מכשיר האולטרא סאונד,החיסרון- קשה להדגים באמצעות אולטרא סאונד את הצינורות המובילים שתן ולכן קשה לזהות בעזרתו הפרעות באזורים הללו.
 

קריסטלים של אבני סטרווייט בשתן

אבני סטרווייט

אבני סטרוויט בשלפוחית בצילום רנטגן

 


נו, יש אבן, אז מה עכשיו?
בחלק מהאבנים ניתן לטפל רפואית- שינוי הדיאטה למזונות רפואיים הממיסים את האבן וטיפול בדלקת שתן אם קיימת, חלק מהאבנים אינן ברות המסה, גדולות, מהוות סכנה לחסימה או גורמות כבר גרויי ממושך של רירית השלפוחית ולכן יש להוציאן באופן כירורגי. כאשר יש אבן החוסמת את דרכי השתן קודם כל יש כמובן לפתוח את החסימה.

איזה אבנים יש?
יש מגוון די רחב ופעמים רבות על מנת להגיע לזיהוי ודאי יש צורך בבדיקה מעבדתית, להלן כמה מהנפוצות יותר.
סטרוויט: נקראת גם מגנזיום אמוניום פוספאט או טריפל פוספט. האבן הנפוצה ביותר, לרוב בנקבות, יש קשר בין התהוות האבן לדלקות בדרכי השתן (כבר הזכרנו את זה קודם) ונקבות סובלות יותר מהדלקות הללו,ההנחה היא כי זה נובע מצינור שתן קצר ורחב יותר המקל על הזיהומים "לעלות" במעלה דרכי השתן.
סוג האבן הזה נראה בצילום רנטגן רגיל.

האבנים הללו נוצרות בשתן בסיסי ולכן חלק מהטיפול הוא מזון רפואי המחמיץ את השתן, מכיל פחות מגנזיום ופוספאט, פחות חלבון משמע פחות אמוניה וכן רמת מליחות גבוהה המעודדת שתייה ולכן מעלה את נפח השתן. כמובן יש לטפל גם בדלקת.

קלציום אוקסלאט: האבנים הללו נוצרות דווקא בשתן חומצי, גם הן נראות בצילום רנטגן, הן אינן ברות המסה ולכן יש צורך בהוצאה כירורגית שלהן. לרוב נוצרות אצל זכרים, קיימים גזעים "מועדים" ביניהם חתולים בורמזים והימלאים וכלבים מהגזעים יורקשייר טרייר,פודל,שנאוצר, שי-טצו ועוד. במקרים רבים התהוות האבן מלווה במדדי קלציום גבוהים בדם ובשתן. לעיתים הן מרמזות על קיום מחלה כללית אחרת הגורמת לעליה ברמות הקלציום ( מצב המכונה היפרקלצמיה) . פרט לטיפול הכירורגי, גם פה בעל החיים יקבל דיאטה מיוחדת על מנת להקטין אפשרות של היווצרות אבנים חדשות.

אבני אוראטים: לרוב אבנים אלו מופיעות בכלבים מהגזע הדלמטי אך עלולות להופיע גם בבעלי חיים עם פגמים מטבולים מסוימים ובעיות כבד מסוימות, האבנים נוצרות בעקבות עליה ברמות החומצה האורית, בדלמטים קימת לעיתים בעיה תורשתית בה קיים חסר באנזים האחראי על חלק מסוים במחזור הטיפול בחומצה האורית והפיכתה לאלנטואין,שמו של האנזים מן הסתם הוא אוראז. האבנים הללו לא נראות בצילום רנטגן רגיל ולכן יש צורך בצילום ניגודי ואולטרא סאונד.

הטיפול כולל הוצאה של האבנים כאשר הן מפריעות למתן שתן,דיאטה מיוחדת דלת חלבון ובעלת יכולת להבסיס את השתן וכן טיפול תרופתי בתרופה הנקראת אלופורינול- המטרה לחסום באופן חלקי את מעגל יצירת החומצה האורית ע"י חסימת אנזים ששמו קסנטין אוקסידז .

אבני ציסטאין: גם פה ישנם גזעים "מועדים" בהם קיימת בעיה מטבולית הגורמת להפרשת ציסטאין (סוג של חומצה אמינית) רבה בשתן. חלק מהגזעים בהם עלולה להופיעה הבעיה: בולדוג אנגלי ,דאקל, באסט, ביגל ועוד. הטיפול הרפואי במקרים הללו כולל מזון דל חלבון ומבסיס שתן וכן מתן 2MPG שמתחרה עם הציסטאין בשלב הסינון הכילייתי ולכן גורם לירידה בכמות הציסטאין המופרש בשתן.

 |  ראשי |  מרכז רפואי לבעלי חיים  |  מרפאה  |  מקרים רפואיים  |  הדרכות  |  דפי מידע  |  גלרייה  |  קישורים  |  יצירת קשר  |  מפת אתר  |  הוספה למועדפים  | 
וטהאוס-מרכז רפואי לבעלי חיים- www.vethouse.co.il © כל הזכויות שמורות
וטהאוס רח' אינטרנציונאל 3, חיפה טלפון: 04-8222181 שעות פתיחה: א-ה 10:00-20:00 יום ו' 09:00-14:00 טלפון חרום 24 שעות: 052-5858208
  בניית אתרים לעסקים   אינטרדיל