04-8222181 טלפון חירום 24 שעות 052-5858208
מזון בעלי חיים - על טעם ועל ריח יש להתווכח
ושוב, ברגע שאנו מתיישבים לארוחת הערב, כלבנו האהוב מתייצב גם הוא, במבט נוגה ויללות שבר הוא מתחנן לפיסת מזון מהמטעמים אשר על השולחן, מי יכול לעמוד בפני העיניים המתחננות והרי גם הוא חלק מהמשפחה. לאחר דקה של תחנונים, חיית המחמד ה"מורעבת " שלנו מתכבדת במאכלים שונים ומשונים.
 
האם זה טוב? חינוכית, למי שלא מפריע שבעל החיים שלו משתתף באופן פעיל ווקאלי בארוחה, מילא, אבל מה עם הצד הבריאותי? האם יכול להיגרם נזק לבעל החיים האהוב שלנו כאשר אנו נותנים לו מאכלים משולחננו?
 
התשובה היא חד משמעית כן.

    

לא מדובר רק על קלקול קיבה בעקבות מזון מתובל (אני נוהג לומר שמזון ש"עושה לנו שמחה בפה" עושה לחיית המחמד שלנו "שמחה בבטן".) חלק מהמזונות שאנו אוכלים עלולים לגרום לבעלי חיים אחרים נזק רב, הרעלות ואף סכנת מוות.

חלק מהמזונות אותם אנחנו אוכלים בהנאה רבה מכילים כימיקלים המסוכנים לחית המחמד שלנו.

רכזנו פה כמה מהדוגמאות היותר נפוצות:

שוקולד: לא פעם כאשר אני מסביר לבעלי חיות המחמד על אסור ומותר בעולם הקולינארי של בעלי החיים כאשר מגיעים לשוקולד עולה הנקודה שזה צ`ופר מצוין לחיות המחמד אבל עושה להם תולעים. רבותי, אין כל קשר בין שוקולד לתולעי מעיים ואילו היה, חובב שוקולד שכמותי היה נאלץ לחלוק את חייו עם מספר לא מבוטל של "חברים" בבני מעיו. אך במתן שוקולד לחיות מחמד טמונות סכנות אמיתיות, בשוקולד קיים מרכיב הנקרא תיאוברומין,חומר ממשפחת המטילקסנטינים, החומר הוא קרוב של קפאין ואחראי על ההרגשה הטובה שהממתק הזה נותן לנו וכן על תחושת ההתמכרות לשוקולד שחלק מהאנשים חווים.
 
בכלבים, החומר הנ"ל גורם בשלבים הראשונים לאקסיטציה משמע מעין ריגוש פזיולוגי, עלייה חדה בקצב הלב עם סכנה להפרעות קצב, צימאון והשתנה מרובים ואח"כ הקאות ושלשול, במקרים קיצוניים יותר קיימת פגיעה נוירולוגית ולבסוף עוויתות קומה ואף מוות. ההרעלה תלויה בכמות שנאכלה ובקצב הספיגה מהמעי ולכן, עלולה להתרחש שעות אחרי שבעל החיים אכל את השוקולד ונראה בריא לחלוטין. שוקולדים כהים כגון שוקולד לאפיה ושוקולד מריר מכילים יותר תיאוברומין והם יותר מסוכנים. רוב ההרעלות מתרחשות בתקופת החגים כאשר חבילת בונבוניירה שהביאה "הדודה פניה" נעלמת לה מהשולחן. זכורה לי הרצאה בנושא מימי לימודי, במסגרת סקירת מיקרים העביר אחד הוטרינרים מיקרה של הרעלה שכזו והשלכותיה ונתן לה את הכותרת הדו משמעית והמצמררת , כלבים "מתים" על שוקולד.

כפי שציינתי הסכנה היא בכמות החומר המסוכן שנאכל ביחס למשקל הכלב, הסימנים הראשונים יופיעו לרוב 6-12 שעות מאכילת השוקולד כאשר הרעלה קלה מתרחשת כבר מ 20 מ`ג/ק`ג של תיאוברומין. כלב השוקל כ 10 קילוגרם עלול להיות מורעל מחצי חבילה ממוצעת של שוקולד לאפיה (כ 125 גרם). בשוקולד חלב יש פחות תיאוברומין והסכנה להרעלה של אותו כלב מאכילה של חבילת שוקולד חלב פחותה, כמובן שכלב קטן יותר יהיה בסכנה מכמות קטנה יותר. כלבים פחוסים (פקינז, פאג ודומיהם) נמצאים ברמת סיכון גבוהה בגלל מערכת הנשימה הרגישה שלהם, בנוסף חשוב לדעת כי החומרים הטוקסיים בשוקולד עוברים דרך שליית האם לעוברים ועלולים לסכן אף אותם.

בצל: בבצל וכרישה (גם בשום אך פחות) קיים חומר אחר בעל סכנה לבעלי חיים. שמו של החומר הוא תיאוסולפט וכאשר הוא נספג למחזור הדם של בעלי חיים שונים כגון כלבים וחתולים הוא גורם למצב הנקרא "אנמיה המוליטית" , המשמעות היא שתאי הדם האדומים מתפוצצים למעשה בעודם משייטים בכלי הדם, הפגיעה היא הן מהמחסור החמור הפתאומי בתאי דם אדומים האחראים על הסעת החמצן בתוך הגוף והן ממרכיבים שונים הנשפכים החוצה מהתאים הניזוקים וכאשר הם זורמים בגוף מחוץ לתאים גורמים לפגיעה חמורה נוספת. בשלבי ההרעלה הראשונים בעל החיים יראה סימני חוסר נוחות, הקאות ושלשול. בהמשך תתפתח חולשה קיצונית ונשימה שטחית ומהירה בפה פתוח, כאשר בעל החיים משווע לחמצן אך אין תאים שיסיעו את החמצן הנשאף מהריאות לחלקי הגוף השונים. ההמוגלובין שנשפך מהתאים הפגועים יצבע את השתן של בעל החיים המורעל והוא יקבל מה שנקרא "צבע בירה" כלומר חום כהה מאוד, אותו המוגלובין (למעשה מרכיבים שלו שמתפרקים אך לא ניכנס לזה) גם יצבע את שאר הרקמות ויוביל למצב שאנו מכירים כצהבת.

חשוב לזכור כי הרעלה עלולה להתרחש ממאכלים המכילים בצל, לדוגמא מקרה של חתול שהגיע במצב של אנמיה המוליטית, במשטח הדם שלו נמצאו בשפע גופיפים הנקראים "גופיפי היינץ" .האחרונים מופיעים לרוב בהרעלות הקשורות בין השאר לאכילת בצל אבל הבעלים טענו שלחתול לא היה כל קשר לבצל,לאחר תחקור נוסף התברר כי הם האכילו אותו באהבה רבה בכבד קצוץ משובח ונחשו מה היה באותו כבד קצוץ...

מספר מזונות אחרים העלולים לסכן את בעלי החיים שלנו:
  • קליפות תפוחי אדמה ותפוחי אדמה לא מבושלים
  • אבוקדו (בעיקר קליפה או עלי העץ אך כדאי להימנע גם מהפרי עצמו)
  • עגבניות ירוקות לא מבושלות
  • קפה ותה (קופאין רבותי)
  • אלכוהול
  • פיצוחים ואגוזים- אגוזי מקדמיה עלולים לגרום להרעלה ואילו האחרים נבלעים בשלמותם ועלולים להישאף ולגרום לחנק.
  • ענבים- יש כלבים הרגישים למס מרכיבים בפרי המתקתק ועלולים לפתחלפגיעה כליתית קשה . בכלב רגיש השוקל פחות מ10 קג הרעלה יכולה להיות כבר אחרי 10 ענבים.
  • מוצרי חלב- בחלק מחיות המחמד מעודדים קלקולי קיבה ושלשול, אחרים נהנים מהם מאוד ולכן המלצתי, נסו מעט, עדיף מוצר דל שומן –קוטג` דל שומן הוא נהדר, במידה ומתן מוצרי חלב גורר שלשול אל תתנו אותם יותר.
  • כמובן אין לתת מוצרי מזון מקולקלים וכאלה שפג תוקף השיווק שלהם.
לסיכום כפי שראינו לא כל מה שטוב לך טוב לחברך במידה והוא הולך על ארבע ולכן חישבו פעמיים לפני שאתם חולקים את המזון מהשולחן עם הכלב או החתול ודאגו לכך שלא יוכלו להגיע לאשפה ע"י שימוש בפח עם מכסה נסגר או פח שנשלף מתוך אחד הארונות.

בברכת שנת בריאות ושובע

 |  ראשי |  מרכז רפואי לבעלי חיים  |  מרפאה  |  מקרים רפואיים  |  הדרכות  |  דפי מידע  |  גלרייה  |  קישורים  |  יצירת קשר  |  מפת אתר  |  הוספה למועדפים  | 
וטהאוס-מרכז רפואי לבעלי חיים- www.vethouse.co.il © כל הזכויות שמורות
וטהאוס רח' אינטרנציונאל 3, חיפה טלפון: 04-8222181 שעות פתיחה: א-ה 10:00-20:00 יום ו' 09:00-14:00 טלפון חרום 24 שעות: 052-5858208
  בניית אתרים לעסקים   אינטרדיל